Archives of the Chief Rabbinate (Sephardi Community) in Istanbul - Microfilm Collection

İsim	Archives of the Chief Rabbinate (Sephardi Community) in Istanbul - Microfilm Collection
Basım Tarihi:	1681
Konu	Education, History
Tür	Belge
Dil	deu,eng,fra,heb,ita,tur,und
Dijital	Hayır
Yazma	Hayır
Kütüphane:	Minnesota Üniversitesi Kütüphaneleri
Kayıt Numarası	cdi_globaltitleindex_catalog_143709909
Lokasyon	Request
Tarih	1681
Notlar	In the 16th century, Istanbul became one of the world's most important Jewish centers. However, as the Ottoman Empire declined politically, culturally and economically, so did the Jewish community. In the course of the 19th century the Jewish population numbered at around 50,000–55,000. In 1835 R. Abraham ha-Levi was nominated as the first Chakham Bashi. In the middle of the 19th century, a modern school was founded by Abraham de Camondo, and a Vaʿad Pekidim (Majlis jasmi, "Committee of Functionaries") composed of wealthy men and intellectuals of progressive views, under the leadership of Camondo was created. Later, splits occurred between these intellectual circles and the conservatives led by the Chakham Bashi. In 1864/1865 laws were passed that defined the institutions of the community. It was to be headed by the Chakham Bashi, a general council, a secular council, and a religious council. The secular council dealt with the administrative and financial affairs of synagogues, schools, hospitals, etc. In every quarter of the city there was a local rabbi who headed the synagogue committee, as well as a kahya whose duty was to report births, deaths, and the like to the authorities. There were also Batei Din which dealt with matrimonial matters. All other issues were brought before tribunals of the state. Jewish immigrants of Ashkenazi descent managed as separate entities. With the establishment of the Republic of Turkey (1923), the community was forbidden to levy its own taxes and personal status came under civil jurisdiction. The number of Jews in Istanbul, was estimated at 55,000 in 1948, but soon dropped as a result of emigration to Israel. An important part of the collection is correspondence from the late 19th-20th centuries of the community’s institutions and of the chief rabbis (Chakham Bashi) with other institutions, government offices, foreign consulars, individuals and other Jewish communities in Istanbul and other cities. The collection contains: sermons; copies of firmans; the secular council’s regulations and minutes (the late 19th century and 20th century); Beit Din minutes; minutes, registers of expenses and incomes of the general council; reports of the Majlis jasmi (Committe of Functionaries) from the first half of the 20th century; records about elections for the community institutions; lists of business owners; registers of the community members and membership fees; papers on tax collection; data on payments to rabbis; financial contracts; records concerning emigration matters and certificates. The collection includes vital data on the Jewish residents and personal documents on marriages, birth, death, etc. A valuable part of the collection includes: records on philanthropy, refugees and Zionism; papers on religious life including making matzah and Halachic material; records on Jewish education including correspondence on Jewish schools, personal questionnaires of the pupils and teachers' reports. There are also: records on the community's cultural life and welfare system; records of Jewish organizations; press clippings; photographs from the Jewish cemetery and synagogue of Marseille from 1988; Jewish bulletins from 1959-1960; and personal papers of rabbis including the reminiscences in Hebrew of Rabbi Yitzhak Navon -- מאז המאה ה-16 איסטנבול הייתה אחד המרכזים היהודיים החשובים בעולם. אולם, ככל שהאימפריה העות'מאנית הידרדרה מבחינה פוליטית, תרבותית וכלכלית, כך קרה גם עם הקהילה היהודית. במהלך המאה ה-19 מנתה האוכלוסייה היהודית באיסטנבול בסביבות 50,000–55,000 איש. ב-1835 הוקם משרדו של חכם באשי (הרב הראשי) ור' אברהם הלוי היה הראשון שמילא תפקיד זה. באמצע המאה ה-19 הוקם בעיר בית ספר מודרני על ידי אברהם קמונדו, ונוצר "ועד פקידים" (Majlis jasmi) שהורכב מעשירים ואינטלקטואלים בעלי דעות פרוגרסיביות, בהנהגתו של קמונדו. מאז התגלעו מחלוקות וסכסוכים בין חוגי העשירים והאינטלקטואלים הללו לבין הכוחות השמרנים בראשות החכם באשי. בשנים 1864/1865 התקבלו חוקים שהגדירו את מעמדן של מוסדות הקהילה. בראש הקהילה עמדו החכם באשי, ועד כללי, ועד גשמי וועד רוחני. הועד הגשמי עסק בענייני המנהל והכספים, מימון בתי כנסת, בתי ספר, בתי חולים ועוד. בכל רובע בעיר היה רב מקומי, שעמד בראש ועד בית הכנסת ופקיד שתפקידו היה לדווח על לידות, פטירות, וכדומה לרשויות. היו גם בתי דין שעסקו בענייני נישואין. כל שאר הנושאים הובאו בפני בתי משפט של המדינה. קבוצות של מהגרים ממוצא אשכנזי ואיטלקי התנהלו בנפרד. עם הקמת רפובליקה טורקית ב-1923 נאסר על הקהילה לגבות מיסים משלה ודיני אישות עברו לסמכות שיפוט אזרחית. ב-1948 גרו באיסטנבול 55,000 יהודים, ורבים מהם עלו בהדרגה לישראל. חלק חשוב מהאוסף הוא התכתבות של מוסדות הקהילה ושל הרבנים הראשיים (חכם באשי) עם מוסדות אחרים, משרדי ממשלה, קונסוליות זרות, יחידים וקהילות יהודיות אחרות באיסטנבול ובערים נוספות מסוף המאה ה-19-20. האוסף מכיל: דרשות; עותקים של פירמאנים; תקנות ופרוטוקולים של הועד הגשמי (סוף המאה ה-19 והמאה ה-20); פרוטוקולים של בית הדין; פרוטוקולים, פנקסי הוצאות והכנסות של הועד הכללי; דיווחים של "ועד פקידים" מהמחצית הראשונה של המאה ה-20; מסמכים אודות בחירות למוסדות הקהילה; רשימות של בעלי עסקים; פנקסי חברי הקהילה ותשלומי דמי החבר; מסמכים על גביית מיסים; נתונים על תשלום לרבנים; חוזים פיננסיים; מסמכים בענייני הגירה וסרטיפיקטים. האוסף כולל נתונים אישיים של התושבים היהודים בעניין נישואין, לידה, מוות וכו'. חלק חשוב מהאוסף הוא: מסמכים על פילנתרופיה, פליטים וציונות; חומרים על חיי דת לרבות חומר הלכתי ומסמכים על הכנת מצות; חומרים על החינוך היהודי כולל התכתבות בעניין בתי ספר יהודיים, שאלונים אישיים של תלמידים ודוחות של מורים. באוסף שמורים גם: חומרים על חיי התרבות ומערכת הרווחה של הקהילה; מסמכים על אודות פעילות של ארגונים יהודיים; קטעי עיתונות; צילומים של בית הקברות היהודי ובית כנסת במרסיי מ-1988; עלונים משנים 1960-1959; ומסמכים אישיים של רבנים כולל זיכרונותיו בעברית של הרב יצחק נבון -- The collection includes materials which shed light on the Jewish community in Istanbul such as materials related to organization and general management of the community, relations with the authorities, and extensive correspondence of the Istanbul rabbinate, including the chief rabbis (Chakham Bashi), and other community’s institutions. The correspondence includes incoming and outcoming letters to and from other communities within Istanbul, different institutions and organizations, government offices, foreign consulars, individuals and Jewish communities in other places from the late 19th-20th centuries. For example, the correspondence relates to issues of: elections to positions of functionaries in the community; activities of the Beit Din in Istanbul; the Jewish cemetery in Izmir; refugees; correspondence from 1941 with the consul of Nazi Germany in Istanbul including questionnaires about Jews in Istanbul; correspondence with France about Holocaust survivors (1948-1952) and more. An important part of the collection are also other materials related to the general management of the community: the secular council’s regulations and minutes (the late 19th century and 20th century); minutes, registers of expenses and incomes of the general council; reports of the Majlis jasmi (Committe of Functionaries) from the first half of 20th century; papers on tax collection and data on payments to rabbis; registers of the community members and membership fees; financial contracts. The collection includes copies and translations of firmans to the Jews of the Ottoman Empire including the firman of Sultan Abdulmejid from 1840. The collection contains records concerning emigration matters and certificates, lists of the Jewish business owners and vital data on the Jewish residents. There are personal documents concerning marriages, birth, death, etc. Records regarding religious life include sermons, Halachic material, documents on making matzah, religious education, and correspondence on matters of divorces and other matters, and the Beit Din minutes. The collection holds materials on the Jewish welfare system: correspondence on financial help for the needy; records on aid to poor patients and refugees. There are records on Jewish education and cultural life: correspondence on Jewish schools; personal questionnaires of pupils; teachers' reports; students’ grade books; papers of the culture committee. The collection also includes: correspondence on Zionism, records of Jewish organizations (Mahzikei-Torah, Committee for Aid to Poor Patients, Committee to help immigrants from Russia and refugees of WWI); press clippings; photographs of the Jewish cemetery and the synagogue of Marseille from 1988; and Jewish bulletins from 1959-1960. Personal papers of rabbis are another valuable part of the collection. The collection includes, for example, letters of Rabbi Haim Nahum from Sanaa (1909-1910), papers of Rabbi Raphael Saban and the reminiscences in Hebrew of Rabbi Yitzhak Navon.

Kaynağa git Minnesota Üniversitesi Kütüphaneleri University of Minnesota Libraries

Aramaya Dön

Minnesota Üniversitesi Kütüphaneleri

Kaynağa git

Archives of the Chief Rabbinate (Sephardi Community) in Istanbul - Microfilm Collection

Basım Tarihi 1681

Konu Education, History

Tür Belge

Dil deu,eng,fra,heb,ita,tur,und

Dijital Hayır

Yazma Hayır

Kütüphane Minnesota Üniversitesi Kütüphaneleri

Kayıt Numarası cdi_globaltitleindex_catalog_143709909

Lokasyon Request

Tarih 1681

Notlar In the 16th century, Istanbul became one of the world's most important Jewish centers. However, as the Ottoman Empire declined politically, culturally and economically, so did the Jewish community. In the course of the 19th century the Jewish population numbered at around 50,000–55,000. In 1835 R. Abraham ha-Levi was nominated as the first Chakham Bashi. In the middle of the 19th century, a modern school was founded by Abraham de Camondo, and a Vaʿad Pekidim (Majlis jasmi, "Committee of Functionaries") composed of wealthy men and intellectuals of progressive views, under the leadership of Camondo was created. Later, splits occurred between these intellectual circles and the conservatives led by the Chakham Bashi. In 1864/1865 laws were passed that defined the institutions of the community. It was to be headed by the Chakham Bashi, a general council, a secular council, and a religious council. The secular council dealt with the administrative and financial affairs of synagogues, schools, hospitals, etc. In every quarter of the city there was a local rabbi who headed the synagogue committee, as well as a kahya whose duty was to report births, deaths, and the like to the authorities. There were also Batei Din which dealt with matrimonial matters. All other issues were brought before tribunals of the state. Jewish immigrants of Ashkenazi descent managed as separate entities. With the establishment of the Republic of Turkey (1923), the community was forbidden to levy its own taxes and personal status came under civil jurisdiction. The number of Jews in Istanbul, was estimated at 55,000 in 1948, but soon dropped as a result of emigration to Israel. An important part of the collection is correspondence from the late 19th-20th centuries of the community’s institutions and of the chief rabbis (Chakham Bashi) with other institutions, government offices, foreign consulars, individuals and other Jewish communities in Istanbul and other cities. The collection contains: sermons; copies of firmans; the secular council’s regulations and minutes (the late 19th century and 20th century); Beit Din minutes; minutes, registers of expenses and incomes of the general council; reports of the Majlis jasmi (Committe of Functionaries) from the first half of the 20th century; records about elections for the community institutions; lists of business owners; registers of the community members and membership fees; papers on tax collection; data on payments to rabbis; financial contracts; records concerning emigration matters and certificates. The collection includes vital data on the Jewish residents and personal documents on marriages, birth, death, etc. A valuable part of the collection includes: records on philanthropy, refugees and Zionism; papers on religious life including making matzah and Halachic material; records on Jewish education including correspondence on Jewish schools, personal questionnaires of the pupils and teachers' reports. There are also: records on the community's cultural life and welfare system; records of Jewish organizations; press clippings; photographs from the Jewish cemetery and synagogue of Marseille from 1988; Jewish bulletins from 1959-1960; and personal papers of rabbis including the reminiscences in Hebrew of Rabbi Yitzhak Navon -- מאז המאה ה-16 איסטנבול הייתה אחד המרכזים היהודיים החשובים בעולם. אולם, ככל שהאימפריה העות'מאנית הידרדרה מבחינה פוליטית, תרבותית וכלכלית, כך קרה גם עם הקהילה היהודית. במהלך המאה ה-19 מנתה האוכלוסייה היהודית באיסטנבול בסביבות 50,000–55,000 איש. ב-1835 הוקם משרדו של חכם באשי (הרב הראשי) ור' אברהם הלוי היה הראשון שמילא תפקיד זה. באמצע המאה ה-19 הוקם בעיר בית ספר מודרני על ידי אברהם קמונדו, ונוצר "ועד פקידים" (Majlis jasmi) שהורכב מעשירים ואינטלקטואלים בעלי דעות פרוגרסיביות, בהנהגתו של קמונדו. מאז התגלעו מחלוקות וסכסוכים בין חוגי העשירים והאינטלקטואלים הללו לבין הכוחות השמרנים בראשות החכם באשי. בשנים 1864/1865 התקבלו חוקים שהגדירו את מעמדן של מוסדות הקהילה. בראש הקהילה עמדו החכם באשי, ועד כללי, ועד גשמי וועד רוחני. הועד הגשמי עסק בענייני המנהל והכספים, מימון בתי כנסת, בתי ספר, בתי חולים ועוד. בכל רובע בעיר היה רב מקומי, שעמד בראש ועד בית הכנסת ופקיד שתפקידו היה לדווח על לידות, פטירות, וכדומה לרשויות. היו גם בתי דין שעסקו בענייני נישואין. כל שאר הנושאים הובאו בפני בתי משפט של המדינה. קבוצות של מהגרים ממוצא אשכנזי ואיטלקי התנהלו בנפרד. עם הקמת רפובליקה טורקית ב-1923 נאסר על הקהילה לגבות מיסים משלה ודיני אישות עברו לסמכות שיפוט אזרחית. ב-1948 גרו באיסטנבול 55,000 יהודים, ורבים מהם עלו בהדרגה לישראל. חלק חשוב מהאוסף הוא התכתבות של מוסדות הקהילה ושל הרבנים הראשיים (חכם באשי) עם מוסדות אחרים, משרדי ממשלה, קונסוליות זרות, יחידים וקהילות יהודיות אחרות באיסטנבול ובערים נוספות מסוף המאה ה-19-20. האוסף מכיל: דרשות; עותקים של פירמאנים; תקנות ופרוטוקולים של הועד הגשמי (סוף המאה ה-19 והמאה ה-20); פרוטוקולים של בית הדין; פרוטוקולים, פנקסי הוצאות והכנסות של הועד הכללי; דיווחים של "ועד פקידים" מהמחצית הראשונה של המאה ה-20; מסמכים אודות בחירות למוסדות הקהילה; רשימות של בעלי עסקים; פנקסי חברי הקהילה ותשלומי דמי החבר; מסמכים על גביית מיסים; נתונים על תשלום לרבנים; חוזים פיננסיים; מסמכים בענייני הגירה וסרטיפיקטים. האוסף כולל נתונים אישיים של התושבים היהודים בעניין נישואין, לידה, מוות וכו'. חלק חשוב מהאוסף הוא: מסמכים על פילנתרופיה, פליטים וציונות; חומרים על חיי דת לרבות חומר הלכתי ומסמכים על הכנת מצות; חומרים על החינוך היהודי כולל התכתבות בעניין בתי ספר יהודיים, שאלונים אישיים של תלמידים ודוחות של מורים. באוסף שמורים גם: חומרים על חיי התרבות ומערכת הרווחה של הקהילה; מסמכים על אודות פעילות של ארגונים יהודיים; קטעי עיתונות; צילומים של בית הקברות היהודי ובית כנסת במרסיי מ-1988; עלונים משנים 1960-1959; ומסמכים אישיים של רבנים כולל זיכרונותיו בעברית של הרב יצחק נבון -- The collection includes materials which shed light on the Jewish community in Istanbul such as materials related to organization and general management of the community, relations with the authorities, and extensive correspondence of the Istanbul rabbinate, including the chief rabbis (Chakham Bashi), and other community’s institutions. The correspondence includes incoming and outcoming letters to and from other communities within Istanbul, different institutions and organizations, government offices, foreign consulars, individuals and Jewish communities in other places from the late 19th-20th centuries. For example, the correspondence relates to issues of: elections to positions of functionaries in the community; activities of the Beit Din in Istanbul; the Jewish cemetery in Izmir; refugees; correspondence from 1941 with the consul of Nazi Germany in Istanbul including questionnaires about Jews in Istanbul; correspondence with France about Holocaust survivors (1948-1952) and more. An important part of the collection are also other materials related to the general management of the community: the secular council’s regulations and minutes (the late 19th century and 20th century); minutes, registers of expenses and incomes of the general council; reports of the Majlis jasmi (Committe of Functionaries) from the first half of 20th century; papers on tax collection and data on payments to rabbis; registers of the community members and membership fees; financial contracts. The collection includes copies and translations of firmans to the Jews of the Ottoman Empire including the firman of Sultan Abdulmejid from 1840. The collection contains records concerning emigration matters and certificates, lists of the Jewish business owners and vital data on the Jewish residents. There are personal documents concerning marriages, birth, death, etc. Records regarding religious life include sermons, Halachic material, documents on making matzah, religious education, and correspondence on matters of divorces and other matters, and the Beit Din minutes. The collection holds materials on the Jewish welfare system: correspondence on financial help for the needy; records on aid to poor patients and refugees. There are records on Jewish education and cultural life: correspondence on Jewish schools; personal questionnaires of pupils; teachers' reports; students’ grade books; papers of the culture committee. The collection also includes: correspondence on Zionism, records of Jewish organizations (Mahzikei-Torah, Committee for Aid to Poor Patients, Committee to help immigrants from Russia and refugees of WWI); press clippings; photographs of the Jewish cemetery and the synagogue of Marseille from 1988; and Jewish bulletins from 1959-1960. Personal papers of rabbis are another valuable part of the collection. The collection includes, for example, letters of Rabbi Haim Nahum from Sanaa (1909-1910), papers of Rabbi Raphael Saban and the reminiscences in Hebrew of Rabbi Yitzhak Navon.